החלטה בתיק בש"א 2173/05

1.         המשיבה מס' 1 ( התובעת) הגישה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בתאונת דרכים. כתוצאה מהתאונה נגרמה לתובעת חבלת ראש קשה. בשלב זה עדיין לא התבררה שאלת החבות, האם היא מוטלת על כתפי המבקשת (הנתבעת מס' 2) או על כתפי המשיבה מס' 2 (הנתבעת מס' 3). ואולם, הוסכם כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה, ועל יסוד הסכמה זו מונה פרופ' אבמרסקי מבית החולים "הדסה" עין כרם.

2.         המבקשת מבקשת בבקשה דנן לאסור על התובעת להמציא לעיונו של המומחה מסמך מיום 1.7.2004 שנערך על-ידי הגב' מיכל קדרי, פסיכולוגית שיקומית. הגב' קדרי מטפלת בתובעת במסגרת "אשפוז יום" בבית החולים "הדסה" הר הצופים. המסמך האמור הופנה לד"ר חובלס שהיא פסיכיאטרית שהחלה לטפל בתובעת.

בבקשה נטען, כי הצגת המסמך האמור למומחה אסורה, הואיל ומדובר בחוות דעת רפואית, במסמך שאינו אותנטי אלא מסמך מוזמן שלא נערך לצורך טיפול רפואי, והואיל ובמסמך קיימת התייחסות למצבה התפקודי ולצרכיה של התובעת, שהם נושאים המסורים להכרעתו של בית המשפט.

לטענת המבקשת, המסמך אינו מוגבל אך לסיכום הממצאים הרפואיים, אלא הוא מתאר גם את המגבלות התפקודיות של התובעת וכולל המלצות באשר לצרכיה המיוחדים. נטען כי מדובר במסמך "מוזמן", מגמתי, שיש בהמצאתו למומחה כדי לפגוע באובייקטיביות שלו ובעצמאות שיקול דעתו.

3.         התובעת השיבה בכתב לבקשה. בתשובתה טוענת התובעת, כי מדובר במסמך אותנטי שמהווה סיכום המצב הרפואי שנערך לבקשת פסיכיאטרית שהחלה לטפל בתובעת לאחרונה. נטען עוד, כי המסמך נערך לצורך טיפול רפואי ובמהלכו של טיפול זה, וכי על פי הפסיקה, אשר פורטה בתשובה, אין למנוע מהמומחה לעיין במסמך האמור, שכן אין להגדירו כחוות דעת האסורה בהצגה למומחה.

4.         המבקשת לא הגיבה בכתב לתשובה, אם כי הזכות האמורה ניתנה לה, כמפורט בפרוטוקול מיום 5.7.2005.

5.         לאחר עיון בבקשה ובתשובה, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות. אכן, המסמך הנדון הוא מסמך מפורט, הכולל נתונים רבים ובהם תיאור הרקע הרפואי, הרקע האישי והמשפחתי, מצבה הנוכחי של התובעת, התהליכים המרכזיים שאובחנו אצלה, תיאור התחום הרגשי-התנהגותי והמלצות. ההמלצות כוללות המלצה על המשך טיפול שיקומי ופסיכולוגי, השלמת הערכה נוירו-פסיכולוגית, הערכה ומעקב פסיכיאטרי, הבניית סדר היום לרבות תכנית תעסוקה בשעות הבוקר והפניה למכון לבטיחות בדרכים לצורך בדיקת כשירות בנהיגה.

אגב תיאור מצבה הנוכחי של התובעת, מתייחסת עורכת המסמך למערכת היחסים המורכבת שבין התובעת לבין בני המשפחה השונים. במסגרת תיאור התהליכים העוברים על התובעת, מתייחס המסמך לבעיות בשפה, בקשב, בריכוז ובזכרון. עוד מתייחס המסמך לקשיים אפשריים בחשיבה מופשטת ולתחושותיה של התובעת בקשר עם התאונה. בנוסף, מתוארים השינויים במצבי הרוח של התובעת, אופני החשיבה שלה ותחושותיה.

6.         אכן, לא פעם נפסק, כי קו הגבול שבין מסמך המהווה חוות דעת לבין מסמך רפואי אחר, שנערך לצורך טיפול, אינו ברור. במקרה דנן עמדתי היא שהמסמך אינו נושא כל מאפיין של חוות דעת. ממאפייניה של חוות הדעת שהיא כוללת הבעת דעה בדבר סיכויי החלמתו של הנפגע, מצבו העתידי ושיעור נכותו הרפואית (י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מהדורה שניה, תש"ן, עמ' 279, סעיף 439).

המסמך הנדון כלל אינו כולל אף אחד מהמרכיבים הנ"ל, ולפיכך לא יהיה זה נכון לסווגו כחוות דעת רפואית, רק משום שהוא כולל אבחנה, תיאור עובדתי של מצב התובעת והמלצות לטיפול. מרכיבים אלה מצויים במסמכים רפואיים רבים שאיש אינו מעלה על דעתו לסווגם כחוות דעת, כגון גליונות סיכום מחלה, סיכומי אשפוז ותעודות חדר מיון. גם במסמכים אלה מפורטים מצבו של הנפגע, מהלך מחלתו ואופן תיפקודו והם כוללים המלצות בדבר טיפול עתידי, לרבות בדבר דרכי שיקומו של הנפגע. העובדה כי מדובר במקרה דנן בפגיעה נפשית אפשרית, מכתיבה את תוכן המסמך האמור, כך שהוא עוסק גם בהיבטים שאינם בהכרח רפואיים "טהורים", כמו נתונים הקשורים לאישיות התובעת, להתנהגותה ולהליכי שיקומה, אך אין בכך כדי להפכו לחוות דעת.

לא אחת עמד בית המשפט העליון על כך, שכאשר מדובר בענינים הנוגעים לפגיעות נפשיות, ניזון המומחה מטעם בית המשפט: "ממכלול העובדות הרלבנטיות הקשורות באישיותו של הנבדק לפני התאונה ואחריה. מה שצילום רנטגן מהווה עבור האורטופד, יכול מידע על התנהגותו אדם, מצבו הנפשי, מאפייני אישיותו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואלים לפני התאונה ואחריה, להוות עבור פסיכיאטר" (רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור פ"ד מט(4), 865, עמ' 875).

7.         גם אין מקום לקבוע, כי המסמך האמור אינו מסמך שנועד לצורך טיפול רפואי. המסמך מופנה לגורם המטפל בתובעת והוא נערך על ידי גורם מטפל אחר ולא על  ידי צד שלישי אשר עיבד את החומר הרפואי ומציגו לאחר עיבוד שכזה. לפיכך מדובר במסמך הכולל מידע "מכלי ראשון בדבר הטיפול הרפואי בנפגע, בעקבות הפגיעה, להבדיל מפרשנות או ממסקנות של רופא אחר, או של אדם אחר, שאינם בגדר מידע כזה ואינם מכלי ראשון" (בר"ע 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ(4), 529, בעמ' 533). זאת ועוד, לא אחת מסמכים רפואיים אותנטיים אינם מופנים לגורם ספציפי, כגון גליונות סיכום מחלה וכו', כשאותם מסמכים אמורים לשמש בעתיד גורמים שונים, גם אם גורמים אלה אינם מזוהים על פני המסמך. אין בכך כדי ללפגוע באותנטיות של המסמך ולהפכו ל"מוזמן".

יתרה מכך, אין מקום לפרש בצמצום את הדרישה כי יועברו למומחה אך ורק מסמכים שנערכו לצורך טיפול רפואי. עמדה על כך בהרחבה כב' השופטת פרוקצ'יה בת"א (מחוזי   י-ם) 589/95 כהן נ' גרשוני ואררט חברה לביטוח בע"מ, תקדין-מחוזי, כרך 96(1), עמ' 593.

הוסף לכך שכאשר מדובר בחשש לפגיעות קוגנטיביות או נפשיות, הורחבה קשת המסמכים שניתן להציג למומחה (נוירולוג או פסיכיאטר) בטרם מתן חוות דעתו, ואין מצמצים אותם למסמכים בדבר טיפולים רפואיים גרידא (א' ריבלין, תאונת הדרכים - סדרי הדין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, תש"ס, סעיף 649, עמ' 566).

8.         כאמור, אין מדובר ב"חוות דעת". מדובר במסמך שנערך לצורך טיפול ואגב טיפול ואין כל מניעה להציגו למומחה, מה גם שככלל, מן הראוי לסמוך על המומחה מטעם בית המשפט, על נסיונו והידע המקצועי שלו "שידע לבדוק, למיין ולסמן את האינפורמציה הנמסרת לו" (רע"א 3906/95 אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מט(3), 303, 308). התוצאה היא שהבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות התובעת, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסכום כולל של 5,000 ש"ח להיום ובתוספת מע"מ.

9.         קדם המשפט בתיק העיקרי קבוע ליום 8.9.2005 בשעה 12:00. מועד זה נקבע בתקווה שעד אליו תימצא בתיק בית המשפט חוות דעתו של פרופ' אברמסקי. לנוכח מועד מתן החלטה זו, ניתן להניח שעד למועד הנ"ל עדיין לא תושלם הכנת חוות הדעת. לפיכך, יודיע ב"כ התובעת, בהקדם האפשרי, האם יש מקום לקיים את הדיון במועד הנ"ל או שמא יהיה נכון לדחותו למועד אחר.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים בפקסימיליה .

ניתנה היום כ"ז באב, תשס"ה (1 בספטמבר 2005), בהעדר הצדדים.